העובד שלו נפגע ואיבד את כושרו לעבוד.על המעסיק היה לשלם את מה שקרן הפנסיה היתה
אמורה לשלם. בלי פנסית חובה תקפה לטובת העובד נוטל המעסיק סיכון גבוה שיכול
להתבטא גם במיליוני שקלים. (פנסית נכות ו/או שאירים לנשוי+ילדים בגיל צעיר ששכרו
מתקרב לשכר הממוצע במשק).

כמה נקודות ראויות להבהרה והדגשה:

א. הצו מחייב הפקדה גם ע"ח הפיצויים ואלה כפופים לתנאי סעיף 14 בחוק הפיצויים.

המשמעות היא שמעסיק שהפריש עד כה לתגמולים בלבד גם אם שיעורי ההפקדה גבוהים

יותר ממה שקבוע בצו – עליו להוסיף את מרכיב הפיצויים בהפקדות השוטפות בשיעור
שלא יפחת מהקבוע בצו . (כל ההפקדה לפיצויים גם מה שמעבר למה שמתחייב בצו -
תהיה כפופה כאן לסעיף 14).

ב. הביטוח חייב לכלול הגנה על שאירי המבוטח(פנסית שאירים) וכן על מקרה אובדן כושר
עבודתו של המבוטח(פנסית נכות).יש לשים לב שרכישת כיסוי לאי כושר עבודה בפוליסת
ביטוח מנהלים (בניגוד לנהוג בקרן פנסיה) מחייבת פרמיה ייעודית לכך ומומלצת כאן
התיעצות לטובת מענה נכון לדרישות החוק.

ג. חובת ההפקדה הינה ממשכורת של עד השכר הממוצע במשק(נכון לאפריל 2011 השכר
הממוצע במשק עמד על סך 8,698 ₪).מעל תקרת השכר הנ"ל – אין שינוי בהסדרים
הקיימים. השכר המבוטח מתייחס לשכר הקובע לעניין פיצויי פיטורין דהינו שכר הבסיס
והתוספות הקבועות.

ד. יישומו המלא של הצו נפרש על פני 7 שנים החל מיום 1/1/2008 והשלמתו ביום
1/1/2013. שיעורי ההפקדות נקבעו לפי מדרגות עולות של 2.5% תוספת כל שנה.
שליש מההפקדה הינה ע"ח המעסיק לפיצויים,שליש לתגמולים ע"ח המעסיק ושליש
לתגמולים ע"ח העובד. ביום 1.1.2008 שיעור ההפקדה הכולל היה 2.5% עלה
ב- 1/1/2009 ל5% וב1/1/2010 ל 7.5%.

החל מיום 1/1/2011 השיעור נקבע ל 10% והחל מיום 1/1/2012 השיעור נקבע ל12.5% .

החל מיום 1/1/2013 יעמוד השיעור הכולל על 15% שוב באותה חלוקה של שליש לכל
סעיף כנ"ל. קיימת תוספת לצו (טרם אושרה בחוק) ליישום סופי ב 1/1/2014 לפיה
תושלם ההפקדה לסך כולל של 17.5% כשמתוך זה ע"ח פיצויים 6% ולתגמולים 6%
ע"ח המעסיק ו- 5.5% ע"ח העובד.

ה. בחירת הקופה לשם תועברנה ההפקדות החודשיות נתונה בידי העובד בלבד.

להקלה בתהליך - ניתנה למעסיק האפשרות להכליל את העובדים בקופה שאיתה הוא
ניקשר בהסכם מראש לפי רשימת עובדים מרוכזת המועברת ישירות לקופה עם דוח מפרט
ותשלום בצידו. במקרה כזה לא מתקיים הליך ייעוץ פנסיוני פרטני מול כל עובד.

הסכם כזה עם קופת פנסיה הינו "הסכם ברירת מחדל". הוא מאפשר למעסיק לעמוד
בתנאי החוק מבלי להיכנס לאותו הליך של היעוץ האישי המלווה בהחתמת טפסים בגין כל
עובד בנפרד. לעובד הזכות לבחור קופה אחרת ועל המעסיק יהיה לכבד את החלטת
העובד ולהעביר את ההפקדות לקופה שבחר.

פנסית החובה כאמור הציבה תנאי מינימום והיא אינה פוטרת את המעסיק מהסדרים
מחייבים אחרים החלים עליו אם מכח הסכם קיבוצי,הסכם מיפעלי , הסכם אישי או צו
הרחבה לענף העיסוק. אני ממליץ לכל מעסיק באשר הוא לבדוק באופן יסודי את חבותו
החוקית כלפי העובדים מעבר לנדרש בפנסית החובה עם ההשלכות של סעיף 14 להחלטות
הנוגעות לגובה ההפרשה לפיצויים ואופן ביצועה. בדיקת החבות תיעשה על פי חוות דעת
משפטית שאותה נספק במהלך ההתקשרות עימנו. אשמח ללוות אותך המעסיק או בעל
העסק העצמאי בעצה והתאמת הנדרש לעסק הספציפי שלך .

צירפתי כאן-דף נתונים למילוי ללא כל התחיבות מצידך ונשמח לסייע בידך להמשך קשר.

לטפסי הצטרפות לפנסית החובה – לחץ כאן